איך למצוא את היעוד שלך?
השאלה הזו פוגשת אותנו בכל מיני תחנות בחיים. החל מבחירת מסלול הלימודים, בחירת תפקיד ומקום עבודה ובשונה ממה שרובנו חושבים השאלה חוזרת על עצמה גם בשיא הקריירה.
לשם מה אני קם בבוקר? האם אני נמצא במקום הנכון? האם אני מממש את חיי או מבזבז אותם ברדיפה אחרי ביטחון מדומה, הנאות חולפות, נורמות חברתיות וסטאטוס.
אני לא מכירה אדם שלא רוצה להגיע ליעוד שלו, למימוש האישי ולתחושת שלמות שמלווה אותו כאשר הוא נמצא במקום הנכון.
המודל שאני מביאה לכם היום לא בא מעולם האקדמיה, מקורו בתרבות ההודית העתיקה. מי שמכיר אותי יודע שאני טיפוס של אקדמיה, מחקרים והוכחות. יעוד זה דבר שנמצא באזור הרגש ולא באזור ההיגיון, לכן הרשתי לעצמי להביא לכם משהו קצת אחר.
התרבות ההודית העתיקה חילקה את החברה ל- 4 חלקים, לכל אחד היו אפיונים עיסוקים שונים לפי המהות הייחודית שלו:
• מורים – אנשי מדע, מטרת קיומם לאסוף ידע ולהעביר אותו לאנשים אחרים.
• מנהלים – מטרת קיומם להנהיג אנשים.
• סוחרים – מטרת קיומם לעשות כסף ולהניע את כלכלת החברה.
• עובדים/אומנים – מטרת קיומם לבצע עבודה, ליצור ולייצר.
מורים מדמים את הראש, מנהלים ידיים, סוחרים את הבטן ועובדים רגליים. אין חלק אחד טוב יותר מהשני, כמו שבגוף אין חלק אחד נחוץ יותר מהשני.
בעצם מדובר על מפתח מאוד פשוט להגדרת המהות.
כל אחד נולד עם אחד מ- 44 המהויות, אין באפשרותנו לשנות זאת, גם אם אדם חושב מסיבות הגיוניות/כלכליות/השגיות להשתייך לזן אחר כדאי יותר. בדיוק כמו שתפוח אדמה לא יכול להיות גזר, וגזר לא יכול להיות בננה.
חשוב לזכור שזיהוי המהות מתבצע קודם כל ברמה הרגשית ורק אחרי זה נבחן בהיגיון.
המבחן הכי טוב הינו תגובת החברה. כאשר אתם מגיעים לחברה של אנשים מהסוג שלך, יש לכם זרימה ותקשורת מיטבית, בפועל אתם פשוט מרגישים נח.
לדוגמה, אם אתה נמצא בכנס של מדענים, ואתה חושב למה הם מדברים כל כך הרבה, במקום להרוויח כסף, אז סביר להניח שאתה לא שייך לזן של המורים או אם אתה נמצא בחברת מנהלים ולא מבין איך הם מנהלים בלי ללמוד דבר, סביר להניח שאתה לא מנהיג. אני בטוחה שהבנתם את הרעיון ואם תרצו תוכלו לבחון את האבחון העצמי שלכם על עצמכם בקלות רבה.
אז איך מגיעים ליעוד?
- השלב הראשון והבסיסי הינו "זיהוי האישי" – להבין מי אתה ומה מטרת המשחק שלך בעולם הזה. כאשר אנחנו יודעים מי אנחנו נוכל לשאוף להיות עצמנו בכל מקום שנלך, נוכל לבחון בצורה אובייקטיבית אם המקום אליו נרצה ללכת יכול לאפשר להתקיים למהות שלנו ובאיזה מידה. כמו כן, האם המקום הזה יעריך את המהות שלנו או שבמקום הזה נחוצות תכונות אחרות.
- השלב השני הוא פשוט לפעול בסבלנות ונחישות, ללא ספק שבסוף נגיע למקום הנכון לנו. כדי שיהיה לנו אורך רוח בעקביות בדרך, אנחנו צריכים לקיים מספר תנאים:
לדאוג לצרכים של עצמנו ושל משפחתנו, ליהנות כמה שיותר ולהפחית את הסטרס .
אף אחד לא יכול לבטל את המציאות, כדי להגיע לתפקיד בו נוכל לממש את היעוד שלנו קרוב לוודאי שנצטרך לעבור הרבה תפקידים ותסכולים בדרך, הרי שגם רמטכ"ל התחיל כחייל בטירונות. אך החיבור לעצמינו יכול להפוך את הדרך להרבה יותר ממוקדת ולחסוך עיכובים ובזבוז זמן ואנרגיה.
אני מזמינה אתכם להקשיב היטב לשואל השאלות בראיון עבודה.
אם נשמע שעובד האופטימלי בעל ראש גדול, אחריות, יצירתיות, דיוק, יכולת למידה מהירה – מדובר על "עובד", אם נשמע דרישות לאיש מוביל, מנהיג, מחולל שינוי – מדובר על "מנהיג". מאחורי דרישות למבין עניין, ראש עסקי, איש ביזנס-יש דרישה ל"סוחר". אם מדברים על מומחיות, ידע, צורך בלמידה, השפעה – זה מקום לטיפוס "מורה".
אני רוצה להדגים לכם איך זה עובד ברמה יישומית.
ניקח לדוגמה בחורה נשואה + 22 ומשכנתא. היא עובדת ככלכלנית, במשך כל שנות קריירה שלה והיא לא מרוצה ורוצה להתקדם. יותר מכל דבר היא רוצה למצוא את היעוד שלה ולהיות באמת טובה במשהו.
היא בוחנת מבין האפשרויות לעשות הסבת מקצוע ל- BII, לשאוף לעולם הניהול או לחפש איזה נישה כלכלית להתמחות בה.
אחרי שהיא זיהתה את עצמה כטיפוס מורה התמונה מתבהרת. משלושת האופציות היא בחרה בתפקיד המומחה שיאפשר לה למידה, קידום ושימוש יום יומי בידע ומה שלא פחות חשוב זה הערכה של המנהלים של הידע הזה. אין להסיק שהבחורה מהדוגמא לא יכולה לעשות כל אחד מהתפקידים אחרים אותם היא בחנה, יתכן אפילו שהיא תוכל להיות די טובה בהם אך התפקיד המומחה שגם משפיע בעזרת הידע שלו תביא את המהות שלה בצורה המיטבית בין כל הבחירות האחרות שהיו לה.
דוגמה נוספת לשימוש במודל עבור אותה בחורה: הוצע לה תפקיד של חשבת בו תצטרך לעשות קונסולידציה (איחוד) בין שתי חברות. נאמר לה בראיון שקודם כל מצופה ממנה ללמוד היטב את החברה ולהוות מקור ידע בשביל ההנהלה הבכירה. על פניו תיאור התפקיד קרץ לה. זה בדיוק היא! אבל היא לא כיוונה לתפקיד של חשבת וכבר עמדה לפסול את התפקיד. כשעשתה שימוש במודל הבינה שלשם התפקיד אין משמעות. מה שחשוב זו העשייה. והיא כמעט ופספסה את התפקיד בגלל ההגדרה.
אז אחרי שכבר זיהינו את המהות שלנו (מורה, מנהל, סוחר או עובד) ובחרנו את היעוד וגם הצלחנו ליישם, להלן 4 שאלות כדי לבחון שבחרנו נכון:
- אתם נהנים לעשות את זה?
2. אתם מרגישים שזה היעוד שלכם?
3. קל לכם לעשות את זה והעבודה לא מעלה בכם את הסטרס?
4. החברה מקבלת אתכם בעיסוק החדש שלכם (לדוגמה נהג מונית ששוקל להפוך לפסיכולוג ואף אחד מהקליינטים שפתחו בפניו את הלב לא מוכנים לבוא אליו לטיפול)
חשוב להדגיש שלא משנה מה הייעוד שלנו, בכל אחד מהם אפשר להגיע למנעד שלם של תפקידים ולהתקדם בקריירה!
ההבנה של המהות שלנו יכולה לאפשר לנו להתחדד במקצוע הקיים שלנו או לעזור בבחירת מקצוע חדש לחלוטין. יעוד יכול להתחיל כתחביב ואם אכן קלענו ביעוד אמיתי זה כבר לא יספק אותנו ברמה זו .
אם הגענו למסקנה שמובילה אותנו לשינוי מקצוע, חשוב לזכור ששינוי שכזה דורש השקעה, זמן, מאמץ ובעיקר המון אנרגיות. בדרך כלל זה ישפיע לא רק עלינו אלא גם על המשפחה שלנו. צריך לבחון היטב לפני שיוצאים לדרך חדשה ויש דרכים רבות לעשות את זה.
אני מזמינה אתכם לחפש את הדרך ליעוד שלכם ביחד .